שאלות לשיחה משפחתית בארוחת ערב, לפי גיל הילדים

בקצרה

  • שאלות טובות לשיחה משפחתית בארוחת ערב הן שאלות פתוחות על רגעים ורגשות מהיום, לא על ציונים ומטלות. ההורה עונה ראשון, ואף אחד לא חייב לענות.
  • השאלות כאן מחולקות לילדים צעירים, לגילאי 9 עד 12 ולמתבגרים, ושאלה אחת או שתיים מספיקות לערב אחד.
  • שיחה לא הופכת לחקירה כשהטלפונים בצד, כשאין ביקורת ליד השולחן וכשמותר לכל אחד לדלג.
  • ארוחה משותפת פעמיים בשבוע כבר בונה הרגל, ומי שרוצה מבנה מוכן יכול להיעזר בקלף המצפן להורים שבערכת אוצרות לב הים.

למה ארוחת ערב משפחתית היא זמן טוב לשיחה רגשית?

כי זה אחד הרגעים הבודדים ביום שבהם כולם יושבים יחד בלי משימה אחרת. ילדים לומדים לשתף מתוך צפייה בנו, וארוחה שבה ההורים מספרים, מקשיבים ושואלים בסקרנות מלמדת אותם את זה יותר מכל הסבר. השיחה מתחילה עוד לפני השאלה הראשונה, כשכל אחד לוקח חלק בהכנה.

אני ממליצה לתת לילדים לבחור בעצמם במה הם תורמים לארוחה: לערוך את השולחן, להכין סלט, לבחור מוזיקה, לכתוב את השאלה של הערב. ילד שתרם מרגיש שייך ומשמעותי, והצורך הזה, להרגיש שייך ולהרגיש שיש לך מקום, הוא מה שאלפרד אדלר ראה בבסיס ההתנהגות של ילדים. ילד שמרגיש שייך מגיע לשולחן פתוח יותר.

את הרעיונות לשיח סביב ארוחה משפחתית פיתחתי במקור לחוברת ההדרכה של אוצרות לב הים, ערכת קלפים טיפוליים לשיח רגשי במשפחה. אבל השאלות כאן עובדות גם בלי קלפים בכלל, ומהערב.

אילו שאלות לשאול ילדים צעירים בארוחת ערב?

עם ילדים צעירים עובדות שאלות קצרות וקונקרטיות, על רגע אחד מהיום, על הגוף ועל הדמיון. במקום “איך היה בגן?” שואלים מה הצחיק, מה היה קשה ועם מי שיחקו. כדאי לענות קודם בעצמכם, בקצרה, כדי שהילד ישמע איך נשמעת תשובה, ואל תדאגו אם התשובה שלו קצרה.

  1. מה הצחיק אותך היום?
  2. מה היה הרגע הכי טוב שלך היום, ומה היה הרגע הכי פחות טוב?
  3. עם מי שיחקת היום, ובמה?
  4. אם היום שלך היה מזג אוויר, הוא היה שמש, ענן או סערה?
  5. במה עזרת למישהו היום?
  6. מישהו עזר לך היום? מה הוא עשה?
  7. מה למדת היום שלא ידעת אתמול?
  8. במה הצלחת היום, אפילו משהו קטן?
  9. אילו היה לך כוח קסם ליום אחד, מה היית עושה איתו?
  10. איזו חיה היית רוצה להיות מחר, ולמה?
  11. איזה חלום זכור לך מהלילה?
  12. מה היית רוצה שנעשה יחד בסוף השבוע?

אילו שאלות מתאימות לילדים בגילאי 9 עד 12?

בגילאים האלה החברים ותחושת ההוגנות תופסים מקום גדול, ואפשר לשאול שאלות שמזמינות דעה. ילדים בגיל הזה אוהבים שמתייחסים לדעה שלהם ברצינות. כדאי לשאול גם את ההורים את אותן שאלות ולתת לילדים להקשות עליכם, כי זה חלק מהכיף. אין כאן תשובות נכונות, ומה שהם חושבים צריך לעניין אתכם באמת.

  1. מה היה הדבר הכי מעניין שקרה לך השבוע?
  2. אם חבר היה מספר שהיה לו יום של גלים גבוהים, איזו עצה הייתה עוזרת לו?
  3. מתי עזרת לאחרונה לחבר, ומה גילית על עצמך?
  4. מה לדעתך הוגן ומה לא הוגן בכיתה שלך?
  5. איזה כלל בבית היית משנה, ולמה?
  6. מה גרם לך גאווה בעצמך השבוע?
  7. איזה דבר קטן שיפר לך את היום?
  8. מה מבוגרים לא מבינים בילדים בגיל שלך?
  9. אילו הייתה לך אפשרות להמציא חג חדש, מה היו חוגגים בו?
  10. איזו מיומנות היית רוצה ללמוד השנה?
  11. מתי השבוע הרגשת שמקשיבים לך באמת?
  12. מה הרגיז אותך היום, ומה עשית עם זה?

השאלה השנייה לקוחה מעולם הים של הגישה שלי. “גלים גבוהים” הם יום סוער, וילדים שמכירים את השפה הזו משתמשים בה בעצמם, כי קל יותר לספר על גל מאשר על עלבון.

אילו שאלות לשאול מתבגרים בלי שזה ירגיש כמו חקירה?

מתבגרים עונים בדרך כלל ברצון רב יותר על שאלות של דעה, על העולם ועל עצמם בעוד כמה שנים, ופחות על מה קרה היום בבית הספר. שאלה טובה למתבגר היא כזו שגם אתם הייתם עונים עליה בעניין, ושאין לה תשובה נכונה. ואם הם עונים במילה אחת, מקבלים את המילה.

  1. איזה שיר מתאר הכי טוב את השבוע שלך?
  2. מה דעתך על משהו שקרה השבוע בחדשות או ברשת?
  3. במה ההורים של היום טועים לגבי הדור שלכם?
  4. איזה מבוגר, חוץ מאיתנו, השפיע עליך השנה?
  5. אילו היה לך יום שלם בלי מסכים ובלי חובות, איך הוא היה נראה?
  6. איזו החלטה מהשנה האחרונה גורמת לך גאווה?
  7. מה היית רוצה שנדע עליך ולא שאלנו אף פעם?
  8. איזה תחביב או נושא תפס אותך לאחרונה?
  9. מה עושה חבר לחבר טוב באמת?
  10. מה למדת מטעות שעשית השנה?
  11. אילו היה בידיך תקציב לפרויקט אחד שמשפר משהו בשכונה, מה הוא היה?
  12. מה הזיכרון הכי טוב שלך מהמשפחה שלנו?

עם מתבגרים, הקצב חשוב יותר מהשאלה. שאלה אחת לערב מספיקה, ולפעמים הם יחזרו אליה דווקא מחר, באוטו. על שיחה עם מתבגרת שנסגרה כתבתי בנפרד באיך מדברים עם מתבגרת שלא רוצה לדבר.

איך מנהלים שיחה משפחתית בלי שזה יהפוך לחקירה?

השיחה נשארת שיחה כשההורה מתחיל, כשמותר לדלג על שאלה, כשאין ביקורת ליד השולחן וכשמקשיבים עד הסוף בלי לתקן. שאלה אחת או שתיים לערב מספיקות. כשמגיעה השאלה הרביעית ברצף, ילדים כבר מרגישים בדיקה ולא מפגש, וסוגרים את הדלת. הטון שבו שואלים קובע כמעט כמו השאלות עצמן.

שאלה שנשמעת כמו חקירהשאלה שפותחת שיחה
איך היה בבית הספר?מה הצחיק אותך היום?
קיבלת כבר את המבחן?מה היה הכי מעניין השבוע?
עם מי ישבת בהפסקה?עם מי היה לך כיף לאחרונה?
למה לא סיפרת לי?יש משהו שהיית רוצה שנדע?
שוב רבת עם אחיך?מה היה קשה היום, ואיך הסתדרת?

הכללים שאני נותנת להורים לארוחה המשפחתית:

  • ההורה תמיד מתחיל. כשאתם משתפים בכנות ובקלילות, הילדים לומדים מכם איך עושים את זה, ומרגישים בטוח להצטרף.
  • לא לוחצים על אף אחד לשתף. לחץ רק מביך. עם הזמן, מתוך הדוגמה שלכם והקביעות, ילדים מחזקים את שריר התקשורת בעצמם.
  • השולחן נקי מהפרעות. הטלפונים בצד, המסכים כבויים, ונושאים רגישים מדי נשארים לזמן אחר. ארוחת ערב היא לא הזמן לביקורת או לסגירת חשבונות.
  • מי שמחזיק את חפץ הדיבור מדבר. אפשר להשתמש בחפץ שעובר מיד ליד. אצלנו זו קונכייה: מי שמחזיק אותה מדבר, וכל השאר מקשיבים.

מה עושים כשאף אחד ליד השולחן לא רוצה לדבר?

מורידים את הרף ולא נעלבים. ההורה מספר סיפור קטן ואמיתי מהיום שלו, שואל שאלה קלה במיוחד, או הופך את זה למשחק. יש ערבים שבהם המשפחה פשוט עייפה, וגם ארוחה שקטה ביחד היא זמן משותף. מנסים שוב בפעם הבאה, באותה נחת. ערב שקט אחד לא אומר שהשאלות לא עובדות אצלכם.

כשהשתיקה נמשכת שבועות, כדאי לבדוק אם הארוחה לא הפכה בלי שהתכוונתם לזירה של ויכוחים. ויכוחים על חוקי הבית, על תורנויות ועל שעות מסך לא שייכים לארוחת הערב. להם יש מקום משלהם: פרלמנט משפחתי, מפגש קבוע שבו מדברים על מה שלא עובד בבית ומחליטים יחד. ההפרדה הזו מחזירה לארוחה את מה שהיא אמורה להיות, זמן של קרבה.

את הרעיון של זמן קבוע לכל ילד בנפרד, לצד הזמן המשפחתי, אני לוקחת מרודולף דרייקורס וויקי סולץ, ומהספר שלהם “ילדים: האתגר”. ילד שיודע שיש לו גם זמן אישי עם ההורה פחות צריך להילחם על תשומת לב ליד השולחן.

איך הופכים את השאלות להרגל משפחתי קבוע?

קובעים ימים קבועים, פעמיים בשבוע לפחות, ונותנים לילדים תפקיד: כל ערב ילד אחר בוחר את השאלה. אפשר להכין צנצנת שאלות שכל אחד מוסיף לה פתקים, ואפשר להיעזר בקלפים. ככל שהמבנה פשוט יותר, כך קל יותר להתמיד בו גם בשבועות עמוסים. ואם שבוע אחד זה לא קרה, פשוט חוזרים לזה בשבוע הבא.

בערכת אוצרות לב הים יש קלף מצפן להורים עם שאלות פתוחות, וקובייה שבוחרת את השאלה של הערב. הקובייה מורידה מההורה את התפקיד של מי שמחליט על מה מדברים, ולילדים זה מרגיש הוגן. לערבים שבהם רוצים להעמיק יש בערכה גם קלפי משימות. איך משחקים בקלפים בבית, צעד אחר צעד, כתבתי באיך משתמשים בקלפים טיפוליים, ומי שרוצה להתחיל בלי ערכה יכול להדפיס קלפי רגשות להדפסה ולהניח אותם במרכז השולחן.

את הערכה עצמה, עם כל השאלות והמשימות, תמצאו בעמוד על קלפים טיפוליים.

עוד בנושא קלפים טיפוליים
שאלות נפוצות

שאלות ותשובות.

כמה פעמים בשבוע כדאי לשבת לארוחה משפחתית עם שאלות?

אני ממליצה על פעמיים בשבוע לפחות, בימים קבועים שכולם יודעים עליהם מראש. לא צריך שאלות בכל ארוחה, ולא צריך ארוחה מושקעת. מה שבונה את ההרגל הוא הקביעות: ילדים שיודעים שביום שלישי יושבים יחד ומדברים מגיעים לשולחן מוכנים יותר, ולפעמים שומרים סיפור במיוחד בשביל הערב הזה.

מה עושים כשהילד עונה רק "בסדר" או "לא יודע"?

מקבלים את התשובה, ולא לוחצים. אחר כך מורידים את הרף: שאלה קונקרטית יותר, כמו "מה הצחיק אותך היום?", או בחירה בין שתי אפשרויות. עוזר מאוד שההורה עונה קודם ומספר משהו אמיתי מהיום שלו. ילדים לומדים לשתף מתוך צפייה בנו, ולפעמים התשובה מגיעה רק בערב הבא.

האם מותר לדבר בארוחת ערב על בעיות ועל ציונים?

עדיף שלא. ארוחה שהופכת לזמן של ביקורת, תזכורות וסגירת חשבונות מלמדת ילדים להגיע לשולחן מתגוננים. לבעיות יש מקום אחר: שיחה אישית בזמן שקבעתם מראש, או מפגש משפחתי קבוע שבו מדברים על מה שלא עובד בבית. הארוחה נשארת זמן של קרבה, וזה מה ששומר עליה.

איך משתפים בשיחה ילדים בגילים שונים בבת אחת?

בוחרים שאלה שכל גיל יכול לענות עליה ברמה שלו, כמו "מה היה הרגע הכי טוב שלך השבוע?". הצעיר יענה במשפט, המתבגר אולי יפתיע. כדאי גם לתת לכל ילד בתורו לבחור את השאלה של הערב. כך הגדולים לא מרגישים שמדברים איתם כמו עם ילדים קטנים, והקטנים מרגישים שמקשיבים גם להם.

הצעד הראשון

לקחת את הצעד הראשון אל הקשר.

שיחת היכרות קצרה, ללא עלות וללא התחייבות, להבין מה מתאים לך, ואיך אפשר להתחיל בקצב שלך.