הדרכת הורים בגישת אדלר

מה זה הדרכת הורים ומתי כדאי לפנות אליה?

הדרכת הורים, שנקראת גם הנחיית הורים או הדרכה הורית, היא ליווי מקצועי להורים שמרגישים שהבית נתקע באותם ריבים. נפגשים אתם, בלי הילד, מבינים יחד מה עומד מאחורי ההתנהגות שלו, ובונים תגובות חדשות שאפשר לנסות בבית כבר מהשבוע הראשון.

כדאי לפנות כשאתם מרגישים חסרי אונים, כשכל בקשה קטנה הופכת למאבק, כשהשיטות שעבדו פעם הפסיקו לעבוד, או כששני ההורים מושכים לכיוונים שונים. לא צריך לחכות למשבר כדי להתחיל.

השינוי מתחיל בהורה. זה לא אומר שאתם אשמים במה שקורה. זה אומר שהתגובה שלכם היא הדבר היחיד שנמצא כולו בידיים שלכם, וכשהיא משתנה, הילד פוגש בית קצת אחר.

איך נראה תהליך של הדרכת הורים אצלי?

התהליך מתחיל בשיחת היכרות קצרה וללא עלות. משם אנחנו נפגשים כדי להבין מה קורה בבית, אילו מצבים חוזרים, ומה הצורך של הילד שמסתתר מאחוריהם. מכל מפגש יוצאים עם כלי אחד או שניים לנסות בבית, ובמפגש הבא מדייקים לפי מה שעבד ומה שפחות.

אפשר להגיע כהורה אחד או כזוג הורים, ויש גם הדרכה להורים גרושים, שבה עובדים על רצף וביטחון לילדים במעבר בין שני בתים. כשזה מתאים, משלבים מפגשי קשר: מפגש משותף שלכם ושל הילד, להעמקת הקשר ביניכם.

כמה מפגשים צריך? זה משתנה ממשפחה למשפחה, ואת הקצב בונים יחד אחרי שמבינים מה קורה. בוויקיפדיה העברית מתוארות תוכניות הדרכה של 4 עד 24 מפגשים שבועיים. הדרכת הורים היא בדרך כלל התערבות קצרה וממוקדת, ולא שנים של טיפול.

מה כוללת הדרכת הורים למתבגרים?

הדרכת הורים למתבגרים עוסקת בשאלה איך נשארים בקשר ובסמכות דווקא כשהילד מתרחק. היא כוללת הבנה של מה שעובר על המתבגר, כלים לשיחה שלא נגמרת בטריקת דלת, גבולות שנבנים יחד ותיאום בין ההורים. בעבודה עם הורים למתבגרים אני משתמשת בעיקר בשיח המחבר ובשיתוף התייעצות.

בגיל ההתבגרות המשימה ההתפתחותית המרכזית היא לגבש זהות עצמית. כדי להבין מי הוא, המתבגר צריך להתרחק קצת מההורים, לבדוק את חוקי הבית ולפעמים לבעוט במה שמוכר. מה שנראה מבחוץ כזלזול הוא הרבה פעמים חלק מהבדיקה הזו, ולכן התגובה של ההורה משנה כל כך.

את השיח המחבר גיבשתי מתוך שנים של עבודה בפסיכודרמה ובהדרכת הורים, והוא עובד בארבעה שלבים: להיכנס לנעליים של המתבגר ולראות את האירוע מנקודת המבט שלו, לנסות להרגיש מה הוא מרגיש, לשאול מה הצורך שעומד מאחורי ההתנהגות, ורק אז להתחבר ולדבר. בדוגמה שאני נותנת בחוברת ההדרכה, של בת מתבגרת עם ארון מבולגן, אולי הבלגן נותן לה שקט, ואולי זו הדרך שלה לבטא את עצמה. את השיחה עצמה כדאי לקבוע מראש, בזמן שנוח לשני הצדדים.

אמא שאלה אותי פעם אם להבין את הבת שלה אומר לוותר על העמדה שלה. עניתי לה שבגיל הזה, הקשר הוא הכוח של שתיהן. ככל שמתבגר מרגיש שמבינים אותו, האמון גדל, וגם ההשפעה שלכם. שיתוף התייעצות, כלי נוסף שאני עובדת איתו, בונה שיחה בגובה העיניים שיש בה גם כבוד הדדי וגם גבולות.

אם יש לכם בת בגיל הזה, כתבתי בהרחבה על גיל ההתבגרות אצל בנות, ויש גם מדריך חינמי לחיזוק התקשורת עם המתבגרת.

כמה עולה הדרכת הורים, ואיך בוחרים מדריכת הורים?

המחיר של הדרכת הורים משתנה מאוד, כי זה שוק פתוח וכל מדריכה קובעת את המחיר שלה. בכתבה ב-ynet עם יו"ר האגודה הישראלית למנחי הורים נאמר שבערוץ הפרטי מדובר ב"כמה מאות שקלים", ושבמרכזי הורות העלות נמוכה יותר. כשבוחרים מדריכה, כדאי לשאול איפה למדה וכמה זמן, באיזו גישה היא עובדת ומה זה אומר בפועל, ולבדוק אם יש ביניכם כימיה. את כל השאלות האלה, כולל מחיר ומספר מפגשים, אפשר לשאול אותי בשיחת ההיכרות. הרחבתי על זה במאמר כמה עולה הדרכת הורים ואיך בוחרים מדריכת הורים.

מהי גישת אדלר להורות?

גישת אדלר להורות יוצאת מהרעיון שכל ילד רוצה להרגיש שייך ומשמעותי, ושהתנהגות מאתגרת היא בדרך כלל דרך לא מוצלחת להשיג את השייכות הזו. אלפרד אדלר, הפסיכיאטר הווינאי שייסד את הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, הניח את הבסיס, ורודולף דרייקורס תרגם אותו לעבודה עם הורים. מדרייקורס הגיעו ארבע "המטרות המוטעות" של התנהגות (תשומת לב, כוח, נקמה והפגנת חוסר יכולת), התוצאות הטבעיות וההגיוניות, והעידוד. אני מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר משנת 2008, והגישה הזו היא הבסיס של העבודה שלי עם הורים. איך היא נראית ביומיום, פירטתי במאמר על הדרכת הורים בגישת אדלר.

מהי סמכות הורית, ומה זו הסמכות החדשה?

סמכות הורית היא היכולת של ההורה להוביל את הבית מתוך נוכחות ויציבות, בלי לשלוט בכוח ובלי לוותר. "הסמכות החדשה" היא גישה שפיתח הפסיכולוג פרופ' חיים עומר, והיא מחליפה איומים ועונשים בנוכחות הורית, בהתנגדות לא אלימה ובדחיית התגובה לרגע רגוע ("להכות בברזל כשהוא קר"). אני מנחת הורים מוסמכת גם בגישה הזו. אחד המשפטים שאני עובדת איתם: הורה סמכותי הוא הורה שסומך על עצמו. השהיית תגובה, למשל, היא מסר של יציבות, גם כשמרגישים שהיא חולשה. על סמכות הורית כתבתי בהרחבה.

מהי תקשורת מקרבת עם ילדים?

תקשורת מקרבת, שנקראת גם תקשורת לא אלימה, היא שיטה שפיתח הפסיכולוג האמריקאי מרשל רוזנברג. היא בנויה על ארבעה מרכיבים: תצפית בלי שיפוט, רגש, צורך ובקשה. עם ילדים זה נשמע כך: במקום "אתה אף פעם לא מקשיב", מתארים מה ראיתם, אומרים מה הרגשתם ומה אתם צריכים, ומבקשים דבר אחד ברור. רוב מה שתמצאו על תקשורת מקרבת מדבר על זוגיות ועל עבודה. אני מביאה אותה הביתה, דרך השיח המחבר ודרך הקלפים, ובמאמר על תקשורת מקרבת עם ילדים יש דוגמאות מהיומיום.

איך מציבים גבולות לילדים בלי עונשים?

מציבים גבולות דרך תוצאות ולא דרך עונשים. תוצאה קשורה ישירות למעשה, נאמרת מראש ובטון רגוע, ומטרתה ללמד. עונש בא מתוך כעס, ולא תמיד קשור למה שקרה. כדי לעשות סדר בחוקי הבית אני עובדת עם הורים עם הדגלים של החוף: דגל לבן הוא מה שמותר, דגל אדום הוא מה שאפשר בזהירות ובתנאים, ודגל שחור הוא מה שאסור בשום מצב. ככה הילד יודע מראש איפה הוא עומד, וגם אתם.

במאמר על הצבת גבולות לילדים יש עוד דוגמאות, גם לגיל בית הספר וגם למתבגרים.

איך יוצאים ממאבקי כוח עם ילדים?

יוצאים ממאבק כוח כשמפסיקים להילחם בו, ובלי לוותר על הגבול. בשפת הים אני מתארת מאבק כוח כסערה בלב ים: שני צרכים שמתנגשים, של ההורה ושל הילד. לפי דרייקורס, כשילד מחפש כוח, גם להילחם בו וגם להיכנע לו מחזקים אותו. מה שעוזר הוא בחירה בתוך גבול ("מה קודם, השולחן או הרצפה?"), שתי אפשרויות במקום פקודה, ושיחה שנדחית לרגע רגוע. דוגמה מלאה יש במאמר על סידור החדר בלי מאבקי כוח, והעקרונות עצמם מפורטים במאמר על מאבקי כוח עם ילדים.

מה עושים כשהילד לא מקשיב?

כשהילד לא מקשיב, כדאי קודם לבדוק אם הוא בכלל פנוי לשמוע. "הוא פשוט לא מקשיב לי!" הוא אחד המשפטים שאני שומעת הכי הרבה מהורים, במיוחד מהורים לילדים עם ADHD, והרבה פעמים מה שנראה כמו חוסר הקשבה הוא הצפה. לפני שאתם חוזרים על אותה בקשה בפעם השלישית, נסו ליצור קשר עין, להתקרב, לגעת בעדינות בכתף ולומר משפט אחד קצר וברור. כלי נוסף הוא להפוך תלונה לבקשה: "אתה אף פעם לא עוזר" הופך ל"אני צריכה שתפנה את הצלחת שלך מהשולחן". לפעמים החיבור מגיע לפני שיתוף הפעולה. הרחבתי על זה במאמר ילד לא מקשיב.

למה עידוד עובד טוב יותר משבחים?

עידוד מתייחס למאמץ, לדרך ולמה שהילד תרם, ושבח מתייחס לתוצאה או לילד עצמו ("אתה גאון"). בגישת אדלר עידוד הוא כלי מרכזי, כי ילד שמקבל אותו לומד להעריך את עצמו מבפנים, וילד שרגיל לשבחים עלול להתחיל לעבוד בשבילם. בשפת הים אני קוראת לזה "משקפיים מעצימים": לשקף לילד מה ראיתם, בפירוט. "ראיתי שישבת וקראת ספר", "תודה ששיתפת אותי, זה עזר לי לעזור לך". כוכב הים הוא הסמל של החיזוק החיובי בשפת הים. איך עושים את זה בלי שזה יישמע מזויף, כתבתי במאמר עידוד במקום שבחים.

איך מתמודדים עם מריבות וקנאה בין אחים?

מריבות בין אחים הן חלק רגיל מהחיים בבית, והקנאה שמאחוריהן היא בדרך כלל שאלה של מקום: האם יש לי מקום משלי אצל אמא ואבא. אדלר הקדיש תשומת לב רבה למקום של הילד בסדר הלידה ובמשפחה, ובשפת הים אני מזכירה להורים שלכל ילד יש את הסערות שלו, ושלפעמים כל ילד צריך חגורת הצלה אחרת. מה שעוזר בדרך כלל: לצאת מתפקיד השופט, לתת לכל ילד זמן קבוע אחד על אחד איתכם, ולהתערב כשיש סכנה ממשית ולא בכל ויכוח. במאמר על מריבות וקנאה בין אחים יש דוגמאות לאיך זה נשמע בבית.

מה זה פרלמנט משפחתי, ואיך עושים ישיבה משפחתית שעובדת?

פרלמנט משפחתי הוא מפגש קבוע של כל בני הבית, שבו מדברים על מה שעובד, מחליטים יחד על דברים שנוגעים לכולם, ופותרים בעיות בלי לחפש אשמים. דרייקורס, תלמידו של אדלר, קרא לזה "מועצה משפחתית". המפגש נותן לילדים את מה שגישת אדלר מחפשת: שייכות, קול ותרומה. כדאי לקבוע זמן קבוע, לפתוח בהערכה הדדית, להחליט רק על מה שכולם מסכימים עליו, ולסיים במשהו נעים. אני ממליצה גם על ארוחת ערב אחת בשבוע עם שיחה אמיתית סביב השולחן. איך מתחילים, כתבתי במאמר על פרלמנט משפחתי.

הדרכת הורים או טיפול לילד, במה מתחילים?

אין תשובה אחת. הדרכת הורים מתאימה כשהקושי מופיע בעיקר בקשר ובהתנהלות בבית, וליווי ישיר לילד מתאים כשהקושי שייך לילד עצמו ומופיע גם מחוץ לבית. לפעמים נכון לשלב בין השניים, ושיחת היכרות עוזרת להבין מאיפה להתחיל.

ויש מצבים שבהם הכתובת הראשונה היא רופא הילדים או פסיכולוג: חשש לפגיעה עצמית, שינוי חד באכילה או בשינה, או מצוקה שלא עוברת במשך שבועות. על ההבדלים ועל מה עושים כשלא ברור, כתבתי במאמר הדרכת הורים או טיפול לילד.

איפה מתקיימת הדרכת ההורים?

הדרכת ההורים מתקיימת בקליניקה שלי בגני תקווה, ברחוב הרי יהודה 56, סמוך לקריית אונו ולפתח תקווה, או בזום מכל מקום בארץ. אפשר לבחור את מה שנוח לכם, ובשיחת ההיכרות נחליט יחד.

מי תלווה אתכם בהדרכת ההורים?

שמי ים אוריה שליו. אני מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר משנת 2008, מנחת הורים מוסמכת בגישת הסמכות החדשה, מטפלת רגשית בפסיכודרמה משנת 2010, ומאמנת קוגניטיבית התנהגותית לילדים ונוער עם ADHD ולקויות למידה. אני חברה באגודה הישראלית למנחי הורים, ובמשך יותר מעשור ליוויתי מאות משפחות. מתוך העבודה הזו פיתחתי את שפת הים ואת ערכת "אוצרות לב הים", קלפים טיפוליים עם חוברת הדרכת הורים לשיחה בבית. ואני גם אמא לשניים, והם המורים הכי גדולים שלי.

הצעד הראשון הוא שיחת היכרות קצרה, ללא עלות וללא התחייבות. נבין יחד מה קורה אצלכם, ואם הדרכת הורים היא הדרך הנכונה להתחיל. לתיאום שיחת היכרות להדרכת הורים.