חרדה אצל ילדים: איך הורים עוזרים בלי לחזק את הפחד?

כאב בטן ביום ראשון בבוקר. שאלות שחוזרות שוב ושוב לפני השינה: “ואם יקרה משהו?”, “ואם אני לא אדע מה לענות?”. ילד שהיה הולך לכל מסיבה ופתאום מעדיף להישאר בבית. אם זה מוכר לכם, אתם כנראה כבר יודעים כמה קשה לראות ילד מפחד, וכמה מתבקש לעשות הכל כדי שהפחד ייעלם.

להורים יש תפקיד גדול בהתמודדות עם חרדה, אולי גדול ממה שנדמה, והתפקיד הזה דורש לפעמים לעשות בדיוק את ההפך ממה שהלב אומר. חרדה היא אחד הנושאים המרכזיים בויסות רגשי לילדים, כי ילד חרד הוא ילד שמערכת האזעקה שלו רגישה מדי, והוא צריך את המבוגר שלידו כדי ללמוד לכייל אותה מחדש.

איך נראית חרדה אצל ילדים?

חרדה אצל ילדים מופיעה בגוף (כאבי בטן או ראש, קושי להירדם, דופק מהיר), בהתנהגות (הימנעות, היצמדות להורה, שאלות חוזרות של “ואם…”) וברגש (עצבנות, בכי, ולפעמים התפרצויות). ילדים לא תמיד יגידו “אני מפחד”. הרבה פעמים הם יגידו “כואבת לי הבטן”.

ההתפרצויות הן החלק שהכי מבלבל הורים. ילד שמפחד מהמבחן מחר יכול להתפוצץ הערב על משהו קטן לגמרי, כי הפחד יושב לו בגוף כל היום ומחפש דרך החוצה. ילד שחושש מהטיול השנתי יכול “לעשות בעיות” בבוקר היציאה. כשההתנהגות לא מסתדרת עם הסיבה הגלויה, כדאי לשאול אם יש פחד מתחתיה.

מה ההבדל בין פחד רגיל לבין חרדה?

פחד הוא חלק בריא מהחיים, ולכל גיל יש את הפחדים שלו: חושך ומפלצות אצל ילדים צעירים, מבחנים וחברים בגיל בית הספר. ההבדל הוא בעוצמה, במשך ובמחיר. פחד רגיל עובר עם המצב. חרדה נשארת, גדלה ומתחילה להחליט בשביל הילד מה הוא עושה ומה לא.

הטבלה הזו לא מאבחנת. היא עוזרת לכם להחליט אם כדאי להתייעץ.

מה ניתן לעשות כדי לטפל בחרדות אצל ילדים?

בבית, ההורים לומדים להפסיק לפנות את הדרך מכל מה שמפחיד, ולהחליף הרגעה אינסופית בביטחון ביכולת של הילד. כשהחרדה משמעותית, מצטרף לזה טיפול מקצועי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול שנחקר הכי הרבה בחרדה אצל ילדים, וסקירות של ארגון Cochrane מצאו שהוא יעיל.

החלק של ההורים חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב. פרופ’ אלי לבוביץ מאוניברסיטת ייל פיתח את SPACE, תוכנית שעובדת רק עם ההורים, בלי שהילד מגיע לטיפול בכלל. בניסוי שפורסם ב-2020 נמצא שהיא יעילה בערך כמו טיפול CBT ישיר בילד. המסקנה בשבילכם היא פשוטה: מה שאתם עושים בבית משנה.

למה הרגעה והימנעות לא עוזרות לאורך זמן?

לבוביץ קורא לזה היענות (accommodation): כל הדברים הקטנים שהורים עושים כדי שהילד לא יפחד. לישון איתו כל לילה, לענות על אותה שאלה בפעם העשרים, לוותר על המסיבה, לדבר במקומו עם המוכרת, לאסוף אותו מוקדם. כל אחד מהם הוא מעשה של אהבה, וכל אחד מהם מקל עליו לרגע.

הבעיה היא מה שהילד לומד מזה לאורך זמן: שהפחד צדק, ושהוא לא יכול להתמודד בלעדיכם. ככל שהעולם שלו מצטמצם, החרדה מקבלת עוד מקום. לכן העבודה היא להפחית את ההיענות בהדרגה, לא בבת אחת, ותמיד יחד עם הרבה חום.

מה אומרים לילד חרד ברגע עצמו?

משפט אחד שמכיר בפחד ומביע ביטחון ביכולת שלו: “אני רואה שזה ממש מפחיד אותך, ואני סומכת עליך שתוכל להתמודד.” בלי לבטל (“אין ממה לפחד”) ובלי להציל (“טוב, אז לא תלך”). יחד, ההכרה והביטחון אומרים לו: אני איתך, ואתה מסוגל.

אני אוהבת להוסיף לזה את הדימוי של הגל, מתוך שפת הים: “זה גל. הוא עולה, מגיע לשיא ויורד. אנחנו נחכה לו ביחד.” ילד שלמד שהפחד הוא גל שעובר, ולא קיר שאי אפשר לעבור, מגלה שהוא יכול להחזיק אותו קצת יותר בכל פעם.

איך הגוף והנשימה עוזרים?

כשהחרדה עולה, הגוף כבר בתוך הסערה, ולכן הכלים הכי זמינים הם כלים של גוף. אחד התרגילים שאני הכי אוהבת לעשות עם ילדים, עם מתבגרים וגם עם הורים הוא תרגיל חמשת החושים. ברגע של לחץ עוצרים ושמים לב:

• חמישה דברים שאתם רואים
• ארבעה קולות שאתם שומעים
• שלושה דברים שאתם יכולים לגעת בהם
• שני ריחות שאתם מריחים
• טעם אחד שאתם מרגישים

התרגיל מחזיר את תשומת הלב מה”ואם” של העתיד אל מה שקורה כאן ועכשיו. כדאי לתרגל אותו ברגעים רגועים, כדי שיהיה זמין כשהגל מגיע. עוד תרגילים, כולל תרגיל מודרך שאפשר להקריא לילד, ריכזתי במיינדפולנס לילדים.

איך מתקדמים בצעדים קטנים?

בונים יחד עם הילד סולם: מהצעד הכי קל עד הצעד שהוא עדיין לא מסוגל לעשות. ילד שמפחד לישון אצל חבר יכול להתחיל בערב אצל החבר עד שעת ארוחת הערב, להמשיך לערב ארוך יותר, ורק אז לנסות לילה. הילד משתתף בתכנון. כאן עוזר שיתוף התייעצות, כלי שלמדתי במכון אדלר: לשאול אותו מה הצעד הבא שהוא מוכן לנסות. ילד שבחר את הצעד מחויב לו הרבה יותר.

מה הקשר בין חרדה לבית הספר, מבחנים וחברים?

בגיל בית הספר הרבה מהחרדה מתרכזת סביב הישגים וחברה. ילד יכול לפחד מציון, מטעות מול הכיתה, מהפסקה בלי חבר או מקבוצת ווטסאפ שבה לא עונים לו. לפני שמטפלים בפחד, כדאי להבין ממה בדיוק הוא מפחד ומה קורה שם באמת. כשמדובר במבחנים, יש כלים ממוקדים שהרחבתי עליהם בחרדת בחינות אצל ילדים ובני נוער. ואצל הקטנים, הרבה מהחרדה סביב בית הספר מתחילה כבר בכניסה לכיתה א, ושם ההכנה מתחילה חודשים לפני. על זה כתבתי בהכנה רגשית לכיתה א.

כשילד פתאום לא רוצה ללכת לבית הספר, לפני שקוראים לזה חרדה כדאי לבדוק מה קורה שם. לפעמים הפחד הוא תגובה סבירה לגמרי למשהו אמיתי, כמו פגיעה חברתית או חרם חברתי. אז העבודה היא קודם כל לטפל במצב, ורק אחר כך בפחד.

ויש ילדים שהם פשוט רגישים מאוד: קולטים הכל, מוצפים מהר ונרגעים לאט. רגישות גבוהה היא לא חרדה, אבל היא יכולה להגביר נטייה אליה. על ההבדל כתבתי בילד רגיש מאוד.

מה עושים עם הדאגה שלנו כהורים?

קודם כל שמים לב אליה. ילדים קולטים את הפחד של ההורים, גם כשלא אומרים אותו בקול: את הטון, את המבט, את השאלה “את בטוחה שאת רוצה ללכת?”. הורה שמרגיע את עצמו לפני שהוא מרגיע את הילד נותן לו את הדבר שהכי חסר לילד חרד: מבוגר יציב לידו.

לאורך השנים, בעבודה עם הורים, למדתי שהקשר עם הילדים מתחיל הרבה לפני המילים שאנחנו בוחרים לומר. הוא מתחיל בקשר שלנו עם עצמנו. תרגיל קטן שאני נותנת להורים: למצוא שתי דקות שקטות, להניח יד על הלב, לקחת שלוש נשימות עמוקות ולשאול “מה אני מרגיש עכשיו?”. לא צריך לשנות ולא צריך לפתור. רק להקשיב. כשאנחנו שקטים יותר מבפנים, קל לנו יותר להיות העוגן של הילד ולא עוד גל בסערה שלו.

מתי לפנות לפסיכולוג?

כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים כשהחרדה נמשכת יותר מכמה שבועות ומגבילה את החיים: הילד נמנע מבית הספר, מחברים או מפעילויות שאהב, מתקשה להירדם, מתלונן שוב ושוב על כאבי בטן או ראש בלי סיבה רפואית, או חווה התקפי פאניקה. אם הוא מדבר על פגיעה בעצמו, פונים מיד לרופא או לקו הסיוע של עמותת ער”ן, 1201.

לפני הכל, כשיש תלונות גופניות, כדאי לשלול סיבה רפואית אצל רופא הילדים. אבחון של חרדה הוא תפקיד של פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים, והוא גם יכול להמליץ על הטיפול המתאים.

אני לא מאבחנת חרדה. מה שאני עושה, כמטפלת רגשית בפסיכודרמה, הוא לתת לילד מרחב בטוח לבטא את מה שקשה לו להגיד במילים, ובמקביל לתרגל איתו כלים מעולם ה-CBT: לזהות את המחשבה המפחידה, לבדוק אותה, ולנסות צעד קטן קדימה. לא פעם יושב מולי ילד שבתחילת המפגש כמעט לא מדבר. אנחנו מתחילים דרך משחק, ציור, נשימה, או רגע של שקט. אני לא ממהרת למלא את השתיקה, וברגע שהוא מרגיש בטוח משהו מתחיל להיפתח. אפשר לקרוא על כך בטיפול רגשי ואימון CBT לילדים ונוער.

ואת התמונה הרחבה, איך ילדים לומדים להירגע ומה התפקיד שלכם בזה, ריכזתי במדריך ויסות רגשי לילדים.