לקויות למידה שגיליתי בגיל 40, ומה הן לימדו אותי על ילדים

בקצרה

  • רק בגיל 40 גיליתי שיש לי לקויות למידה, והגילוי הזה שינה את הדרך שבה אני רואה את עצמי, ואת הילדים וההורים שאני פוגשת.
  • לקות למידה היא קושי ספציפי ומתמשך ברכישת מיומנויות כמו קריאה, כתיבה או חשבון, והיא לא מעידה על חוכמה, על עצלות או על חוסר מאמץ.
  • ילדים עם לקויות למידה נושאים לא פעם תסכול ודימוי עצמי פגוע, ולכן הם צריכים קודם כול להרגיש שמבינים אותם, ורק אחר כך שמלמדים אותם.
  • שם לקושי, דרך אבחון מתאים, יכול להקל מאוד, גם על ילד וגם על מבוגר שגדל בלי שם כזה.

אני מאמנת קוגניטיבית התנהגותית לילדים ונוער עם ADHD ולקויות למידה. יש לי גם קשר אישי לנושא, והוא חלק ממי שאני היום.

מה גיליתי בגיל 40, ואיך זה קרה?

רק בגיל 40 גיליתי שיש לי לקויות למידה. הגילוי הגיע בזכות לימודים מעמיקים שעשיתי בתחום, והוא היה משמעותי ומשנה חיים עבורי. הוא הפיל לי המון אסימונים על הדרך שלי, האישית והמקצועית. מאז אני מכירה מבפנים את התסכול של ילד שמרגיש “שונה”.

עד אז גדלתי עם רגישות גבוהה ועם לקויות למידה שלא תמיד קיבלו שם. כילדה הייתי ביישנית ומופנמת, ולא אחת הרגשתי קושי לשתף או למצוא מילים לתחושות ולרגשות שלי, במיוחד בפן החברתי.

ובאותה ילדות, כשהייתי בת 4, ניגשתי לאמא שלי ואמרתי לה: “אני רוצה להיות הרופאה של הלב.” בדיעבד אני מבינה שזו הייתה הדרך הילדית שלי לתת שם למה שהלב שלי ידע כבר אז: הרצון לרפא, לחבר, להעניק תחושת מוגנות וליצור מרחבים שבהם ילדים והורים יכולים להרגיש בטוחים להיות מי שהם.

לקויות למידה וקשיי קשב נפגשים לא פעם, ולכן הסיפור הזה קשור לכל מה שאני כותבת על הורות לילד עם ADHD.

מה הגילוי הזה שינה בי?

הגילוי אפשר לי לראות את עצמי בעיניים אחרות ולהבין מחדש חלקים מהדרך האישית שלי. והוא העמיק את ההבנה שלי בילדים, בבני נוער ובהורים שחווים את העולם בדרך קצת אחרת, ובמה שעובר עליהם כשהלמידה לא מגיעה בקלות. ומשם הוא נכנס גם לעבודה שלי.

היום, מתוך ההיכרות האישית עם החוויה הזו, ומתוך הכלים שצברתי לאורך השנים, אני מלווה ילדים, בני נוער והורים. אני מביאה איתי הבנה מהלב, ולא רק מהתיאוריה.

זה משפיע על הדרך שבה אני יושבת מול ילד שמתקשה. אני מאמינה שילדים צריכים קודם כול להרגיש שמבינים אותם, ורק אחר כך מלמדים, מכוונים ומחזקים. את הסדר הזה, קודם הבנה ואחר כך כלים, אני מביאה איתי מהדרך שלי.

ויש גם את הצד של הרגישות. כמי שחיה עם רגישות גבוהה, למדתי לאורך השנים לראות בה מתנה שמאפשרת לי להקשיב לעומק, וכתבתי על כך גם בעמוד רגישות גבוהה היא לא חיסרון.

מה זה לקויות למידה, במילים של הורים?

לקות למידה היא קושי מתמשך וספציפי ברכישת מיומנות לימודית, כמו קריאה, כתיבה או חשבון. ב-DSM-5, המדריך האבחוני של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, היא נקראת לקות למידה ספציפית, וההגדרה קובעת שהקושי אינו מוסבר במוגבלות שכלית. במילים פשוטות: ילד חכם יכול להתקשות מאוד בקריאה.

בשיחה בין הורים שומעים לרוב את השמות המוכרים: דיסלקציה לקושי בקריאה, דיסגרפיה לקושי בכתיבה, ודיסקלקוליה לקושי בחשבון. הורים שומעים לא פעם שהילד “צריך רק להתאמץ יותר”, אבל לקות למידה היא בדיוק המקום שבו מאמץ לבדו לא מספיק. ילד עם לקות למידה עובד לא פעם קשה יותר מחבריו, כדי להגיע לאותה תוצאה.

ומה הקשר ל-ADHD? אלה שני דברים שונים, שנפגשים לא פעם:

ADHDלקות למידה
מה זההפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה (משרד הבריאות)קושי ספציפי ומתמשך ברכישת מיומנות לימודית (DSM-5)
איך זה נראה בביתקושי להתחיל, להתמיד, לעצור ולהתארגןקושי ממוקד בקריאה, בכתיבה או בחשבון, גם כשהילד מבין היטב את החומר
איך מברריםמתחילים אצל רופא הילדיםאבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי
מה זה אומר על האינטליגנציהלא מעיד על רמת האינטליגנציהלא מעיד על רמת האינטליגנציה

באתר “בנפש בריאה” של משרד הבריאות, לקויות למידה מוזכרות בין הקשיים שיכולים להופיע לצד ADHD. לכן, כשיש חשד לאחד מהם, כדאי לשים לב גם לשני.

מה אני רואה היום אצל ילדים עם לקויות למידה ואצל ההורים שלהם?

אצל ילדים עם קשיי קשב ולקויות למידה אני פוגשת לא פעם תסכול, דימוי עצמי פגוע וחוויות של דחייה או חוסר שייכות. אצל חלקם זה יוצא בהתפרצויות כעס, בתוקפנות או בהתנגדות. ואצל אחרים זה יוצא בהסתגרות, בדמעות שלא יוצאות, או בילד שכבר לא מאמין בעצמו.

יש ילדים שמפחדים לגשת לחברים, שחוששים לטעות, שמסתירים את עצמם כדי לא להיפגע. ולפעמים ילד שנראה “לא מתאמץ” הוא בעצם ילד שהתעייף מלנסות ולהיכשל.

ואצל ההורים אני פוגשת הרבה עייפות. הורים שמרגישים שכל יום מתחיל בתקווה ומסתיים בעייפות גדולה. הורים שאולי ניסו כבר שיטות שונות, ששמעו שוב ושוב שהילד “צריך רק להתאמץ יותר”, ושיודעים בלב שהקושי שלו עמוק הרבה יותר. שיעורי הבית הופכים לא פעם לזירה של המאבק הזה, ועל כך כתבתי בעמוד ADHD, שיעורי בית ומבחנים.

מה הייתי רוצה שכל הורה לילד עם לקות למידה יידע?

שהקושי של הילד שלכם אינו הגדרה של מי שהוא, ושאין ילד “קשה”, יש ילד שקשה לו. שהוא צריך קודם להרגיש שרואים אותו, ורק אחר כך כלים ותרגול. וכשילד מרגיש שמבוגר אחד רואה את המאמץ שלו ומאמין בו, משהו בו מתחיל להירגע.

שם עוזר. אצלי השם הגיע בגיל 40. אצל ילד, שם לקושי דרך אבחון מתאים יכול לעזור לו להבין שהמוח שלו לומד בדרך אחרת, ושאין בזה שום דבר מביש.

המאמץ לא תמיד נראה מבחוץ. בשפת הים אני קוראת לזה להרכיב “משקפיים מעצימים”: לשקף לילד את מה שעשה, ולא רק את הציון. “ראיתי כמה התאמצת על הדף הזה.” “שמתי לב שלא ויתרת, גם כשהיה קשה.” מילים כאלה בונות את הדימוי העצמי שלו לאט לאט.

יש לו כוחות, והם כבר קיימים. ילד עם לקות למידה יכול להיות יצירתי, מצחיק, רגיש לאחרים או מוכשר בידיים. התפקיד שלנו הוא לראות את הכוחות האלה ולהזכיר לו אותם, בעיקר בימים שבהם הוא שוכח.

הקשר חשוב מהדף. בתוך המאבק על שיעורי הבית קל לשכוח שהקשר ביניכם הוא מה שהילד ייקח איתו הלאה. לפעמים עדיף לעצור את הדף באמצע, ולשמור על הערב ועל השיחה שלכם.

גם אתם צריכים חמלה. האני מאמין שלי הוא שחוסן רגשי לא נמדד בזה שלא נופלים. הוא נמדד ביכולת לחזור לעצמנו שוב ושוב. זה נכון לילדים, וזה נכון גם להורים שלהם.

איך מדברים עם ילד על לקות הלמידה שלו?

בפשטות, בכנות ובגובה העיניים. אפשר לומר לו שהמוח שלו לומד בדרך קצת אחרת, שיש דברים שקשים לו ודברים שהוא עושה מצוין, ושיש מבוגרים שגילו את זה רק בבגרות. המטרה היא לתת לו שם לקושי, כזה שעוזר לו להבין את עצמו, ולא תווית שמגדירה אותו.

שווה לבחור רגע רגוע לשיחה הזו, ולא את הרגע שאחרי מבחן שנכשל. כדאי לשאול אותו מה הוא חושב, לשמוע מה מפחיד אותו, ולענות על מה שהוא שואל, בלי להעמיס יותר מזה. רוב העקרונות דומים לאלה שכתבתי בעמוד איך מסבירים לילד שיש לו ADHD.

ואם זה מתאים לכם, אפשר גם לספר לו שמבוגרים שהוא מכיר, ואולי אפילו אתם, התמודדו עם קושי דומה. ילד שיודע שהוא לא היחיד מרגיש פחות לבד.

מתי כדאי לפנות לאבחון או לליווי?

כשאתם רואים פער מתמשך בין מה שהילד מסוגל לבין מה שהוא מצליח להראות בקריאה, בכתיבה או בחשבון, או כשהלמידה מתחילה לפגוע בביטחון שלו. התחילו בשיחה עם המחנכת ועם היועצת. אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי הוא הדרך לברר לקות למידה, ושאלה של קשב מבררים מול רופא הילדים.

בבית הספר, אבחון כזה הוא בדרך כלל גם הבסיס לבקשת התאמות בלמידה ובבחינות, כמו הארכת זמן או הקראה. ומעבר לזכאות, הוא נותן לכם ולילד שפה משותפת לדבר על מה שקשה, ועל מה שעוזר.

אני לא מאבחנת. מה שאני עושה הוא ללוות ילדים ובני נוער אחרי שיש תמונה, או לצד הבירור, ולעזור להם להתמודד עם התסכול, עם ההתארגנות ועם המחשבות שמקטינות אותם. כתבתי בהרחבה על אימון CBT לילדים עם ADHD ועל ההבדל בינו לבין טיפול, ועל הליווי עצמו אפשר לקרוא בעמוד אימון CBT לילדים ונוער עם ADHD ולקויות למידה.

הגילוי שלי הגיע מאוחר, והוא שינה לי את החיים. הייתי רוצה שהילדים שאני פוגשת יקבלו את השם ואת ההבנה הזו הרבה יותר מוקדם, ושההורים שלהם ידעו שהם לא לבד. עוד כלים להורים, לבית ולבית הספר, תמצאו בעמוד על הורות לילד עם ADHD.

עוד בנושא ADHD
שאלות נפוצות

שאלות ותשובות.

האם אפשר לגלות לקות למידה רק בגיל מבוגר?

כן. לקות למידה לא נעלמת עם השנים, ויש מבוגרים שמגלים אותה רק בבגרות, דרך לימודים, דרך העבודה או דרך הילדים שלהם. אני גיליתי את שלי בגיל 40, בזכות לימודים מעמיקים בתחום. הגילוי לא משנה את מה שהיה, אבל הוא יכול לשנות מאוד את הדרך שבה מבינים אותו.

האם לקות למידה קשורה לאינטליגנציה?

לא. לפי ה-DSM-5, המדריך האבחוני של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, לקות למידה ספציפית היא קושי מתמשך ברכישת מיומנויות כמו קריאה, כתיבה או חשבון, שאינו מוסבר במוגבלות שכלית. ילד עם לקות למידה יכול להיות חכם וסקרן מאוד, ובכל זאת להתקשות מאוד במיומנות אחת מסוימת.

מה ההבדל בין לקות למידה ל-ADHD?

משרד הבריאות מגדיר את ADHD כהפרעה נוירו-התפתחותית שמתבטאת בקשיי קשב, בפעלתנות יתר ובאימפולסיביות. לקות למידה היא קושי ספציפי ברכישת מיומנות לימודית כמו קריאה, כתיבה או חשבון. השתיים שונות, אבל לא פעם מופיעות יחד, ומשרד הבריאות מזכיר את לקויות הלמידה בין הקשיים שיכולים להופיע לצד ADHD.

איך יודעים אם לילד שלי יש לקות למידה?

אי אפשר לדעת לבד, וגם לא מתוך כתבה. אם אתם רואים פער מתמשך בין היכולות של הילד לבין מה שהוא מצליח להראות בקריאה, בכתיבה או בחשבון, כדאי לדבר עם המחנכת ועם היועצת. את התשובה נותן אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי, אצל מאבחנים שמוסמכים לכך.

הצעד הראשון

לקחת את הצעד הראשון אל הקשר.

שיחת היכרות קצרה, ללא עלות וללא התחייבות, להבין מה מתאים לך, ואיך אפשר להתחיל בקצב שלך.